כיצד למנוע מהחימום בחדר האמבטיה להפוך למקור סכנה
התקנת מחמם באור האינפרא-אדום בחדר אמבטיה פירושה למעשה מאבק נגד האדים. זו סביבה קיצונית – אדי המים נוטים לחדור לתוך המארזים הרגילים, וכך נוצרים “גשרים” שדרכם יכול החשמל לזרום במקומות לא רצויים. כך עלולים להיווצר קצרים חשמליים, או אפילו תקלות חמורות יותר. אם רוצים מכשיר שיהיה בטוח באמת, חייבים להקפיד על הבידוד בין הזרם החשמלי לבין המארז של המכשיר. מניעת דליפות אנו לא מסתפקים בחומרי בידוד רגילים. אנו משתמשים בחומרי סיליקון איכותיים ובחומרי אפוקסי לחיבור כל חיבור חשמלי. ניתן לחשוב על זה כעל חומר שמגן על החיבורים מפני חדירת לחות. מארז פלסטיק רגיל לא יספיק. יש צורך במארז עם רמת בידוד מתאימה – בדרך כלל IP44 או גבוה יותר. בלי זה, הלחות תגרום לנזק למעגלים החשמליים. זה לא נראה טוב. הגנה נוספת באזורים לחים, מסלול החיבור לקרקע הוא חיוני. אנו משתמשים בחוטי חיבור שמחוברים ישירות למסגרת המתכתית. הסיבה? אם הבידוד נפגע, חוט זה מבטיח שהמכשיר יפעיל את מכשיר ההגנה החשמלי מיד. בלי מכשיר הגנה כזה, עלולות להיווצר דליפות חשמליות. בחדר אמבטיה? זה עלול להיות קטלני. הסכמות אנו משתמשים בזכוכית קוורץ, מכיוון שהיאעמידה בפני שינויי טמפרטורה קיצוניים. זו דרך אלגנטית לומר שהזכוכית לא תנשור כשהטמפרטורה עולה מטמפרטורת ההקפאה לטמפרטורת הרתיחה בתוך שניות. אנו גם מצפים את המחזירים כדי למנוע חלודה. אבל יש חיסרון: ציפויים אלו עלולים להפחית את עוצמת החימום במעט, בהשוואה לאלומיניום מלוטש. אבל בכנות? אני מעדיף לקבל ירידה קלה ביעילות, במקום מכשיר שיתקלקל לאחר שישה חודשים של שימוש. דבר אחרון: השתמשו בכבלים עמידים בחום. אם תנסו לחסוך כסף באמצעות כבלי PVC זולים, הבידוד יימס מיד ליד ראש הנורה. זה יהרוס את כל ההגנות שהושקעו במכשיר. כמו כן, ודאו שהמתח יהיה יציב, כדי שרכיב החימום יפעל בצורה יציבה.